בין תזונה להתפתחות ילדים

חשיבות הקשר בין התזונה והתפתחות ילדים ובני נוער

אין ספק כי בריאות ילדינו חשובה לנו ,ואנו מדברים על האוכל מספר פעמים ביום.
האם ילדינו אוכלים נכון? האם הם שמנים מידי ? האם הם רזים מידי? האם יש אוכל טוב או אוכל רע? האם יש מזון בריא יותר או בריא פחות או לא בריא בכלל? האם ילדינו יודעים מהי תזונה נכונה? מה אנחנו יודעים? לפעמים אנחנו סבורים שהם אוכלים מעט מידי, לפעמים הרבה מידי. מי מוסמך לענות? מי יכול לפתור את הוויכוחים סביב האוכל?

שאלות אלו ואחרות עולות בקרב הורים רבים.

לתזונה נכונה ונבונה ,המספקת את כל רכיבי המזון הנדרשים בהתאם לדרישות התזונתיות בגילאים השונים , ועל בסיס דפוסי אכילה בריאים ונכונים, חשיבות גדולה. החל מהמרכיב הבריאותי, ממשיך למרכיב הקוגניטיבי-שיכלי, הרגשי, החברתי וכד', שכולם כמובן שזורים זה בזה.

מרתון החיים מביא לכך שתשומת לב ההורים לנושא התזונה בבית לא תמיד עומדבעדיפות עליונה, אלא אם מתגלה בעייה בריאותית או השמנה.

מה קורה כאשר לא אוכלים נכון?

עלולים להיווצר חוסרים תזונתיים כמחסור בברזל, סידן ,אבץ, מגנזיום ואחרים הגורמים לתופעות לוואי כמו נשירת שיער, חוסר ריכוז, עצבנות ועייפות. עלולים להתפתח הפרעות באכילה, עלייה במשקל ועוד.

הכתבה תעסוק במספר בעיות נפוצות הנגרמות כתוצאה מאכילה לא נבונה.

השמנה בגיל הצעיר.

ברור כיום כי השמנה קשורה לתחלואה ולתמותה ואין הדבר תלוי בגיל.

כאשר נבדק הקשר בין מידת ההשמנה והתמותה מגורמים שונים ,נמצא כי ככול שעולה דרגת ההשמנה ,כך עולה הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות רבות ביניהן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוגי סרטן שונים, מחלות מרה, פרקים ועוד.

מכלל האוכלוסייה המבוגרת בעולם המערבי , 20%-60% סובלים מבעית ההשמנה לדרגותיה השונות, כאשר שכיחותה של השמנת היתר בקרב בני הנוער מגיעה לכ- 25% .

במהלך העשורים האחרונים, נצפתה עליה של כ- 50% בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. הנתונים מראים כי- 75%-80% מהנוער השמן, יגדלו למבוגרים שמנים על כל המשתמע מההיבט הבריאותי והחברתי. בארץ נמצא כי בין 10.9%-22% מהילדים סובלים מהשמנת יתר. כאשר 30% מהמבוגרים השמנים – היו בעבר ילדים שמנים.

כדאי לדעת ש…

• לילדים שמנים בסביבות גיל 3 עם הורים במשקל תקין- סיכון נמוך לפתח השמנה בגיל המבוגר, כך שהשמנה בפני עצמה ללא גורם גנטי מהווה מדד ניבוי חשוב להשמנה בבגרות.
• לילד מתחת לגיל 10- עם הורה שמן אחד- יש פי 2 ויותר סיכוי להיות מבוגר שמן.
• מתבגר שמן, עלול להיות מבוגר שמן ללא קשר להורים.

מהם הסיכונים:

בריאותית:

יש קשר בין השמנה בגיל הצעיר והתפתחות תחלואה בגיל המבוגר כמו: סוכרת שאיננה תלויה באינסולין, יתר לחץ דם, הפסקות נשימה בשינה, שחלות פוליציסטיות, בעיות אורטופדיות, מחלות לב וכלי דם ועוד

חברתית:

דימוי גוף והערכה עצמית נמוכה עם השלכה לכל החיים – עם תוצאות בהשתלבות במסגרות עבודה, חברה, נישואין וכד' .ילדים מקשרים השמנה עם ליקויי אופי שליליים כעצלנות, רשלנות העדפה לשחק עם ילדים נכים על פני ילדים בריאים.

השמנת מתבגרים (14-18).

אנו נותנים חשיבות מרבית להשמנת תינוקות, ילדים, ומבוגרים, אולם איננו מתמקדים בהשמנה באחד מהגילאים ה"מסוכנים" ביותר – גילאי 14-18 שנה, גיל ההתבגרות.

גיל מורכב ביותר מבחינה פיסיולוגית ובעיקר מבחינה רגשית. כאן אולי המקום לציין, כי בגיל ההתבגרות חשיבות מרבית יש למראה החיצוני , במיוחד אצל נערות. מחקר שכלל 1000 נערות בתיכון ציין כי 50% מהן רוצות מותניים צרות יותר וירכיים קטנות יותר, ו- 63% מהן רוצות לרזות באופן כללי. זאת בעיקר כי דימוי השמנים בעיני האחרים מצטייר כעצלנים, ישנוניים, איטיים, מלוכלכים, טיפשים ומכוערים.

גיל הנעורים מצטיין בהתמרדות, התבגרות מינית, התבגרות חברתית, עיצוב אישיות והשפעה חסרת תקדים של המדיה. גיל הטומן בחובו לחצים אישיים –פנימיים ולחצים סביבתיים, חברתיים ומשפחתיים. ולמרות המודעות הרבה הקיימת בחברה המודרנית בכל הנוגע לבקרה ולשמירת משקל נאות, אנו מגלים יותר ויותר צעירים שמנים, שסיכוייהם גדולים להישאר שמנים במשך כל חייהם.

מהם הגורמים לעלייה במשקל בגיל ההתבגרות?

כמו בכל השמנה הסיבה הינה אכילת עודף קלוריות בעוד שההוצאה הקלורית פחותה. הדבר מתחיל בתזונה לא נכונה, באורח החיים "האינטרנטי והטלוויזיוני " המפחית את הפעילות הגופנית, וממשיך להיבטים רגשיים ,חברתיים ומשפחתיים . לכן, תשומת לב מרבית יש לתת לקבוצת יעד זו לתכניות מניעה וחינוך לחיים נבונים.

האם לגיל ההתבגרות (14-18) צרכים תזונתיים מיוחדים?

הצרכים התזונתיים מותאמים לשלושה תהליכים מרכזיים המתרחשים בתקופת ההתבגרות :

1. גדילה מואצת
2. התבגרות מינית
3. התבגרות חברתית.

התאמת התזונה לצרכים אלו יקבוע את איכות סיום תהליך ההתבגרות ובכלל זה את משקל הגוף.

על מה עוד יכולה תזונה לא מאוזנת להשפיע?

ברזל
מחסור בברזל מהווה את הסיבה העיקרית לאנמיה, לעייפות, חולשה, הפרעות ריכוז וירידה ביכולת הלמידה והזכרון. בתינוקות לעיכוב בהתפתחות פסיכומוטורית

מבין הסיבות למחסור בברזל נמצאות

• תזונה לקויה.
• לתינוקות- תחליפי חלב שאינם מכילים מספיק ברזל.
• העדר רגישות הרופאים וההורים לנושא.

בארץ- בסקר שנעשה באזור גוש דן בגילאי 16-1 שנה נמצא:

• 43% סבלו מחוסר ברזל ראשוני. ב-15.7% נתגלתה אנמיה
• שכיחות גבוהה בולטת נצפתה בקרב ילדים עד גיל שנתיים.
• קיימת בעיית מחסור בברזל בילדים.

חשיבות המניעה

למנוע פגיעה בהתפתחות והפרעות התנהגותיות (אדישות, פיזור דעת, חוסר ריכוז), וביכולת הלימודית, על ידי אספקת ברזל במזון ובעת הצורך העשרה בתוספים תזונתיים או תרופות.

צריכת מזונות עשירים בברזל : בשר וכבד לאוכלים תזונה רגילה ואילו לצמחוניים: ירקות עליים ירוקים כהים, אגוזים, דגניים מועשרים יחד עם מזונות עשירים בויטמין C דוגמת מילון, פרי הדר, קיווי וכד', בנוסף להעדיף מזונות מועשרים בברזל , דוגמת דגניים מועשרים בברזל (חשוב לציין כי "העשרה צימחית" אינה מושלמת ולעיתים קרובות מחייבת תוספים תזונתיים)

מומלץ על הגבלת שתיית תה לאחר הארוחה למניעת הפרעה בספיגת הברזל מהמזון.

ויטמין D וסידן

יגביר בגיל מאוחר שכיחות גבוהה של שברים בעצמות, התפתחות אוסטאופורוזיס.
מזונות מומלצים: מוצרי חלב, סרדינים , דג סלמון ובכלל בדגים.

אבץ

• מחסור יגרום לעצירה בצמיחה לגובה.
• מזונות מומלצים: בשר ודגים.

מגנזיום

חוסר יגרום לעצבנות, תנועות עצבניות, אי שקט כתוצאה מחרדה, תגובות חדות לצלילים רמים, התכווצות שרירים, טיקים ועוויתות בפנים, מגרנות וליקויי למידה.
מזונות מומלצים:אגוזים, דגנים מלאים, ירקות ירוקים, בשר בקר, עוף דגים, חלב ומוצריו.

שומנים

חומצות שומן חיוניות. כ-60 % ממשקל המוח מורכב מחומצות שומן שמחציתן חומצות שומן בלתי רוויות ארוכות שרשרת המסופקות לגוף על ידי המזון בלבד.
מחסור בהן דוגמת מחסור בחומצת אומגה 3 (המצויה בדגים) תתבטא בהפרעות התנהגותיות, קשיי למידה, עצבנות וכד'.
ההמלצות לצריכת שומן בילדות, מעל גיל שנתיים כ – 25%-30% מסך הקלוריות היומיות. אין הגבלה כזו לתנוקות מתחת לגיל שנתיים, אזי מומלץ לצרוך 30%- 40% מסך הקלוריות היומיות

בעיות התנהגותיות (היפראקטיביות, חוסר ריכוז ,הפרעות קשב)

בעיקרון במקרים אלו קיים חוסר איזון כימי במוח, היכול לנבוע בין היתר מתזונה לקויה עתירת אלרגנים המצויים בחומרי שימור, חומרי טעם וצבע. ולעיתים קשורים בתזונה עשירה בסוכר, דלה בחלבון ,לא מאוזנת בעיקרה.

לדוגמה:

סוכר לבן- כאשר ניתן במסגרת ארוחה הכוללת חלבון ועמילן- אינו מהווה בעיה . אולם, כאשר הסוכר ניתן בלעדית עם עמילן (ללא חלבון) כמו בממתקים או שוקולד עלולה להיווצר הפרעה התנהגותית.

סוכר והיפוגליקמיה (נפילת סוכר הדם)

מזונות עשירים בסוכרים פשוטים ופחמימות דוגמת גלידות, משקאות קלים, סוכריות מעלים את הסוכר בדם בבת אחת ויוצרים דרישה מוגברת לאינסולין. כתוצאה מכך תהייה הצפה של אינסולין מלווה בירידה דרמטית בסוכר בדם. מצב הקרוי היפוגליקמיה המלווה בחולשה ועייפות רבה. מיידית הגוף מגיב ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל כולל אדרנלין הגורמים להתכווצות כלי הדם, האצת קצב הלב, תחושת קור ,חוסר תחושה ברגלים, הגורמים לעצבנות, חרדה, תחושת חוסר נשימה ומתח בשרירים.

עבור ילדים השלשלות התחושות המתחילות בעלייה חדה ברמת הסוכר המובילה מידית לירידה חדה ברמת הסוכר מלווה בעלייה חדה ברמת האדרנלין זו חוויה קשה הגורמת להשתוללות בחמת זעם.

יחס חלבון ופחמימות

מזון דל בחלבון, עשיר בסוכר גורם להתנהגות חסרת מנוחה ותוקפנית. מזון עשיר חלבון דל בסוכר- משפר את הנ'ל.
המסקנה- יש להוציא את הסוכר הפשוט מהתפריט פרט לפירות ומיצי פירות טריים.הקשר בין נטילת תרופות (עקב מחלות שונות) חומרי שימור וצבעי מאכל

רטלין- בזמן נטילת התרופה מומלץ להימנע מאכילת מאכלים עשירים בטיראמין המוסף לגבינות צהובות, שוקולד.(עלול להעלות את לחץ הדם.

זמני ארוחות

ארוחת הבוקר

ארוחת בוקר מפסיקה את הצום הלילי, מונעת מהגוף הגברת המטבולזים כתוצאה מצום הלילה, מזרימה אבות מזון למוח. בנוסף, ארוחת הבקר מהווה חלק מהדרישות התזונתיות והקלוריות מהסך היומי, שגם כך מוגבר בילדות ולכן התוספת הקלורית שמספקת חשובה ביותר.

המנעות מארוחת בקר תגרום לירידה בתפקוד השכלי ירידה ביכולת הריכוז ותביא לבעיות התנהגותיות בשל עצבנות יתר וכד'.

חטיפים

ככלל יש להימנע מזונות עשירי רכוז קלורי. אולם חטיף דל קלוריות בשעות אחר הצהרים ישפר את העירנות, הזכרון, חשיבה מתמטית, מהירות קריאה.

ארוחת ערב

ארחת ערב- קלה, תשפר את הריכוז והחשיבה הלוגית.

הפרעות אכילה (בבלומיה ובאנורקסיה) – השלכות התפתחותיות

הפרעות אכילה לסוגיהן פוגעות בכל מערכות הגוף, ובהתאם לכך גם בהתפתחות התקינה, הן הבריאותית והן החברתית.
לדוגמא במערכת הלב וכלי הדם – ירידה בדופק, בלחץ הדם, הפרעות קצב, דום לב, הפרעה באלקטרוליטים החשובים לפעילות הלב.
במערכת העיכול- בבולמיה- הרס השיניים בעקבות נזק לציפוי האמייל על ידי חומצות הקיבה, הגדלת בלוטות הרוק עקב ההקאה, הפרעות בליעה עקב דלקת בוושט, האטה בהתרוקנות הקיבה וירידה בתנועתיות המעיים ועצירות עקב שימוש במשלשלים.
במערכת העצבים-באנורקסיה- ניוון החומר הלבן במוח , נוון תאי מוח שונים, הפרעה בתחושת הטעם, חולשת שרירים.
במערכת אנדוקרינית- באנורקסיה- הפסקת מחזור חודשי, דיכוי תחושת השובע.
במערכת השלד- פגיעה בגדילה, אוסטאופורוזיס מוקדם.
בשיער והעור- נשירת שיער, צמיחת שיער עדין על הגוף, יבלות באזורי שפשוף האצבעות המשמשות להקאה, בצקות בגפיים.
במערכת הדם- אנמיה, לויקופניה, תרומבוציטופניה.
במערכת השתן- הפרעות בריכוז השתן, התפתחות אבני כליה.
במערכת החיסון- ירידה בתנגודת למחלות, התפתחות זיהומים.כל הפגיעות הנ'ל גורמות לכשל התפתחותי, ונער/ה אנורקטי/ת עשוי/ה להיראות גופנית ולתפקד נפשית פחות מהנורמה לגיל.

פרט לגדילה בגובה הסופי- הפיכות. ככול שמקדימים את השיפור התזונתי כך ממזערים את הנזקים.
למותר לציין את הקשר ברגשי והחברתי הנובע מהפרעת האכילה- כדימוי גוף נמוך, כבעייה משפחתית, חברתית, פסיכולוגית וכ'ד.

מה מומלץ לעשות?

• להדגיש להורים את חשיבות התזונה בגיל הצעיר.
• להנחות את ההורים מהי התזונה הנכונה.
• ללמד את הקהל לקרא ולהבין את הרשום על תוויות מוצרי המזון.
• להעלות את מודעות הרופאים לנושא.
• להדגיש את ההשלכות הבריאותיות של צמחונות וטיבעונות, או המנעות ממזונות שונים.
• להיוועץ באיש מקצוע מוסמך (דיאטנ/ית קליני/ת)
• והחשוב ביותר הוא להקנות הרגלי אכילה נכונים מבית.

להלן מספר כללים :

• שתו מים, הם אינם מכילים קלוריות ומזרזים את תהליכי העיכול ואת קצב חילוף החומרים.
• חשוב לתמוך בילד המבצע תפריט להרזיה או מנסה לשמור על משקל תקין.
• חשוב להקפיד על ארוחת בקר, המספקת את תחושת השובע .
• הקפידו על מתן ארוחת עשר מגוונת, טעימה ומשביעה, הכוללת סנדויץ ופרי.
• הרחיקו את הפיתויים מהבית- כמו ממתקים למיניהם. אין צורך בתוספת הסוכרים והשומנים הנכללים בדברי המתיקה.
• הקפידו על שמני אכילה מסודרים.
• עשו קניות והכינו אוכל יחד.
• כדאי להרבות באכילת ירקות המכילים ויטמינים, מינרלים וסיבים . כן אפשר גם פירות, אלא שאלו מכילים יותר קלוריות לכן אין צורך להשתולל.
• כאשר מתגלים חוסרים תזונתיים הנובעים מאכילה לא מאוזנת, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע- דיאטנ/ית.

מאיפה מקבלים מידע? ומה מומלץ

את רוב המידע התזונתי מקבלים הישראלים מהתקשורת.מהטלויזיה, העתונות כתובה והרדיו.
נשים מקבלות יותר מידע מחומר לימוד (פי 3), גברים יותר מבני משפחה.

זה המקום לציין כי הרופאים והדיאטניות מהווים משאב חשוב למידע תזונתי, יותר מרבע מהגברים והנשים ציינו כי קבלו מידע מרופא וכ-18% מהנשים וכ-10% מהגברים ציינו מדיאטנית. בדומה לנתון האחרון כך גם פרסומי קופות החולים, ומשרד הבריאות.