הדיסונס שבאכילה (אוהב/ לא אוהב / מותר ואסור?…)

ד"ר שרה קפלן , PhD, RD דיאטנית קלינית *

גו'רג' ברנרד שו אמר כי "אין אהבה כנה יותר מאשר האהבה לאוכל"
מאז ומתמיד אוכל היה מרכז החיים. אם משום שאי אפשר בלעדיו לשמירת החיות ואם משום אהבתינו הגדולה ואולי אף התמכרותנו לטעמים שבו . מי למלוח , מי למתוק ,לחמוץ או לחריף.
אז מה הבעיה?
מצד אחד ,אוכל מהווה תענוג לחיך ולנפש. אכילה יכולה להיות בילוי זמן נפלא, והכנת האוכל עשויה להיות חוויה נהדרת ומרתקת. ומי לא רוצה לחוות תענוג ובלוי זמן נפלא? ומה שיותר יותר טוב .

וכך, "נולדו" להן תוכניות אוכל, תחרויות אוכל, צלמי אוכל, מבקרי אוכל, שפים/יות בלוגרים וכו. ובכולן האוכל והאכילה הכי טובים שניתן לתאר .

מנגד ,הרפואה מתרה ומטיפה לאכול בריא, להימנע ולעיתים להמעיט ממזונות מסוימים :
מה כן לאכול כמו ירקות, פירות, שמן זית ועוד ומה לא לאכול כמו שומן רווי, סוכר פשוט ועוד ובמקרים רבים "לחסוך" באכילה ע"מ להימנע מהשמנה, כשמטרה כמובן ובצדק ,לשפר , לשמור ולשבח את הבריאות ואת איכות החיים.

וכך " צצו" מנגד תוכניות הרזיה למיניהן, תחרויות הרזיה ,תוכניות בריאות, מתכוני הרזיה , בלוגרים וכו…

אז כיצד חיים בשלום עם הדיסוננס הזה?
תתפלאו, אין צורך להוקיר עצמנו מתענוגות החיים ולהתגעגע למה ש"אסור". החיים יכולים להיות יפים אם רק נדע ליצור גבולות נכונים ולאכול הכל במידה.
כמו כל דבר בחיים ,החשוב ביותר הוא המינון.

ניתן ליהנות מהכל ולהישאר בחיים, ליהנות מיין טוב, מבשר נפלא , משניצל עסיסי כמו גם מסלט צבעוני ורענן ומוס שוקולד ועדיין להישאר בריאים .

ולסיום כדאי לדעת שכפי שאמר הנרי דיוויד תורו "מי שמבחין בטעמו האמיתי של מה שהוא אוכל, לעולם לא יהיה זולל "

* ד"ר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס