האם באמת מסוכן ליטול ויטמין D ביחד עם סידן?

ד"ר שרה קפלן, PhD ,RD דיאטנית קלינית*

האם באמת מסוכן ליטול ויטמין D ביחד עם סידן?

נטילת תוסף  גלולות ויטמין D ,החשוב למשק  הסידן  בגוף ולמערכות הורמונאליות נוספות, יחד עם תוסף סידן  הינו חלק מההמלצות המקובלות בשנים האחרונות לאותם אנשים  אצלם נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D  כמו גם לקשישים.

המלצה זו נבעה מתוך ההערכה  ששילוב של ויטמין D עם סידן, עשוי לחזק את העצמות ולהפחית את הסיכון לשברים.

ב- 7 יולי 2019  פורסם מחקר  המציין  כי נמצא סיכון מוגבר אפשרי לחסימת עורקים ושבץ מוחי  בנטילת גלולות ויטמין די  וסידן.

תוצאות המחקר גרמו  לבלבול רב בקרב המטופלים והרופאים  בנוגע  להמשך הטיפול הנכון.

האם ליטול או לא ליטול את שילוב התוספים , או האם נטילתם בנפרד  אינה  מהווה סיכון.

להלן  ציטוט  והרגעה  חשובים ביותר  שפורסמו  ב-14.7.19 על ידי  פרופ' צופיה איש-שלום (מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ויו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם).

"לאחר קריאת המאמר  המקורי להלן כמה תובנות בנושא:

1. המחקר אינו מחקר חדש אלא ניתוח סטטיסטי של שורה של ניתוחים קודמים של מצבורי מחקרים ישנים. הדבר מאפשר לבחון נתונים שנאספו על קבוצת משתתפים גדולה, אך כרוך בבעיות דיוק, שגם מחברי המאמר מציינים ומדגישים שאיכות הנתונים אינה מיטבית
2. מטרת המחקר הייתה לבדוק קשר בין צריכת ויטמינים מסוגים שונים למחלות כלי הדם והלב. בין היתר, נבדק קשר בין 17 תוספים שונים (ויטמיני A, B, חומצה פולית, ברזל, סלניום, מולטי ויטמינים ועוד) וגם תוספי סידן, תוספי ויטמין D ושימוש בשני התכשירים בו זמנית.

כמו כן, נבדק באותו מאמר קשר בין שינויים תזונתיים שונים (כגון דיאטה דלת מלח דיאט ים תיכונית , דיאטה דלת שומן רווי ועוד) וסיכון לאירועים לבביים. מסקנת החוקרים שלא נצפתה תועלת גורפת בצריכת התוספים למניעת מחלות לב.

3. לפי נתוני המחקר שימוש בתזונה דלת מלח, לקיחתאומגה שלוש וצריכת חומצה פולית ייתכן ומקטינים במקצת תחלואה שקשורה בכלי דם והלב באוכלוסייה מבוגרת.
4. לא נצפה קשר בין צריכת תוספי סידן או תוספי ויטמין D למחלות לב וכלי דם.
5. ייתכן ונמצא קשר בין צריכת סידן ויטמין D ביחד, כלומר באותו יום, לבין עלייה בסיכון אירועים מוחיים, אך ממצא זה לאור סוג הנתונים יכול להוות סיבה לביצוע מחקרים מדויקים יותר בהמשך, לא לשינוי מיידי במדיניות הטיפול בחולי אוסטיאופורוזיס. מה גם שלא נמצא מנגנון משכנע, שיכול להסביר תופעה זו.
6. לדברי המחברים נדרשת בחינה מחקרית יסודית של השימוש הנרחב בתוספי תזונה על ידי אוכלוסייה נרחבת, לאור תוצאות מחקר זה."

האם אכן יש צורך בשינוי ההמלצה?

לדעת פרופ צופיה איש שלום (צטוט מהמאמר)

"א.צריכת סידן בכמות השווה לקצובה היומית המומלצת היא חלק בלתי נפרד  מהטיפול באוסטיאופורוזיס.
ההמלצה היא לצרוך את רוב הסידן מתזונה ורק להשלים את החסר על ידי תוסף.

המקור העיקרי של סידן בתזונה הינו מוצרי חלב, טחינה, שקדים ובמידה מועטה ירקות ירוקים. חלק מהציבור חושש לצרוך מוצרי חלב בגלל מבצעי הפחדה למיניהם ולחלק אחר יש אי סבילות ללקטוז .(lactose) לקטוז הוא סוכר שמצוי בחלב, שמתפרק במעי על ידי אנזים לאקטאזה (lactase) שפעילותו יורדת עם העלייה בגיל. כאשר סוכר זה אינו מתפרק ולא נספג במעי, מתפתחת נפיחות של הבטן, גזים, בחילה ושלשולים, שנפסקים לאחר הפסקת צריכת מוצרים שמכילים לקטוז.

היום קיימים מצרכים דלי לקטוז שניתן לצרוך שמכילים כמות סידן מספקת.

בהיעדר צריכת הקצובה היומית המומלצת של סידן, יוגבר פירוק העצם והסידן יגויס מהעצם כדי לשמור על רמה יציבה וקבועה בדם.

ב. גם ויטמין D הנו חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. הוויטמין נוצר בגופנו בהשפעת חשיפה לקרניים אולטראסגולות בין השעות 10 ל-16. חשיפה לשמש בשעות אלה עלולה להיות כרוכה בסיכונים ונזקים לעור. גם החום בשעות אלה אינו נעים.

יכולת הייצור של ויטמין D בחשיפה לקרינה יורדת עם העלייה בגיל. לא נצפה יתרון בצריכת כמויות גדולות מדי של ויטמין D באופן קבוע וחסרים נתונים ארוכי טווח על בטיחות של רמות גבוהות בדם של ויטמין D "

"הצריכה המומלצת היא צריכה שמונעת חסר ומותאמת אישית למטופל. בהחלט לא מומלץ לקחת אותו במינון מופרז לפי המלצות המשווקים למיניהם, כנ"ל גם לגבי ויטמין D.

ההחלטה על תוספים אלה צריכה להתבצע על ידי רופא שיבצע הערכה של צריכת הסידן בתזונה ורמת ויטמין D בדם ויתאים את הטיפול לצרכי המטופל."

לאור חשיבות הנושא  והבלבול שנוצר בקרב המטופלים, אני מציעה לקרא  בעיון את המאמר  המצוטט לעי"ל ,המאיר את עיני האנשים כמו גם מרגיע .

* ד"ר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס.