במה נבדל השמן מהרזה? – הכל בראש

השמן והרזה שונים זה מזה בתפיסת האכילה . הם מדברים  באותה שפה "אני רעב", "אני שבע", אולם חשים  ומבינים את מנגנוני בקרת האכילה בגוף בצורה שונה. דהיינו אוכלים אחרת ,מתנהלים אחרת, ולראייה נראים אחרת.

תפיסת  האכילה והלך חשיבתם שונה :

לשמנים  שלושה  תירוצים למצבם:

1. ההחלטה– כל יום מחליטים מחדש , שהנה הם פוצחים בדיאטת הרזייה, ולא עומדים בהחלטה.

1. האכילה– אוכלים הרבה דיאטה (הרבה מזונות דלי קלוריות, הנחשבים בעיניהם כבטוחים)
2. השקילה– לעולם היא לא נכונה, כי…. הם לא היו בשירותים, הם בבגדי חורף….

כולנו נולדים עם מנגנוני אכילה:רעב, שובע וצמא,האמורים לכוון אותנו לזמן  וכמות האכילה .

אולם צריכת תזונה והרגלי אכילה נכונים ,זו מיומנות נלמדת, המושפעת מגורמים שונים כאורח חיים, השתייכות עדתית,  דתית,  מקום מגורים, עבודה, אקלים וחשיפה לתעשייה והמדיה.

לדוגמא  דימוי הגוף הרזה , שהחברה המערבית מייחסת  לו חשיבות רבה וכך גם המדיה. גזרת גוף דקה נחשבת  היום כטובה מההיבט הבריאותי והאופנתי. וכך קורה שפרסומות שונות, בין אם קשורות לצריכת פריט מזון מסויים ובין אם לאו, גורמות לכך  שרבים  מאתנו אינם אוכלים נכון, לא מספקים לגוף את הצרכים התזונתיים המומלצים או  מבצעים דיאטות כסחיסטיות, והכל במטרה להידמות למודל הרזה כמו של שחקן הקולנוע או הדוגמנית המופיעים במדיה, והכל  כמובן,  על חשבון הבריאות.

איך אמרנו ? הכל בראש

כיצד  מחליטים מה לקנות? מה לאכול?  מי מלמד אותנו מה טוב ומה רע? מה בריא ומה מזיק? מי מספק את המידע?

אחד ממקורות המידע העיקריים היא המדיה: העיתונות והטלוויזיה.

גדולת הטלוויזיה היא  בזמינותה  למגוון צופים וביכולתה לשלב בין תמונה וקול. שלוב המאפשר הזדהות גדולה יותר בקרב הצופים, מאחר והמסרים  נקלטים כ"אמיתיים" יותר. קשה להישאר אדישים מול שפע המידע  והריגושים הנוצרים בזמן הצפייה, כסיפורים אנושיים, שפע המידע ואופן הצגתו ) המסקנה : הכל בראש  והטיפול  גם  הוא  בראש .

* דר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס