תזונה בזמן כימוטרפיה

ד"ר שרה קפלן, PhD ,RD דיאטנית קלינית*

רבים  מחולי  הסרטן  לרבות  אלו המקבלים  טיפול כימוטרפי ,מבקשים  לקבל  ייעוץ  תזונתי  הכולל  תוספי  תזונה  בזמן  הטיפול.(*)

מתן  תוספי  המזון שנוי  במחלוקת,  יש  הממליצים  בחום  על  מגוון  רחב  של  תוספים  ויש  הנזהרים  מלתת  אותם.  זהו תחום  שעדיין  אינו  חד  משמעי.

בכתבה  זו  הבאתי  לידיעה רק   חלק  מהתוספים  ובכתבות  נוספות  יבוא  ההמשך.

ויטמין  D

ויטמין D  הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן המסייעות לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם. הגוף מסוגל לייצר  חלק מהתרכובות, ואלה אינן נחשבות לוויטמין במובן הקלאסי, שכן וויטמין מוגדר  כחומר שהגוף  אינו  מייצר ,אלא יש לצרוך אותו במזון.

במקרה  הזה ,גוף האדם יכול ליצר וויטמין D  בעור בעת חשיפה  לשמש .

כאמור  לעיל, במערכת העיכול משתתף  ויטמין  D בתהליך ספיגת הסידן והזרחן לגוף. במחסור בוויטמין D  רק 10%-15% מהסידן וכ60%  מהזרחן שבמזון נספגים.  בנוסף, וויטמין D מוסת את המינרליזציה של העצם באמצעות שמירה על ריכוזי סידן וזרחן בדם.

מחסור בוויטמין D  גורם לירידה במינרליזצית העצם  המובילה לרככת בילדים,  חולשת שרירים, סיכון מוגבר לנפילות ושברים, אוסטיאופורוזיס ואוסטאומלציה במבוגרים.

בהקשר  לסרטן ,הרי  שמנגנוני  פעילותו  עדיין  לא  ברורים  דיין  ,יתכן  ופועל על בקרת גדילת תאים, דיכוי גנים האחראים להתרבות תאים ועידוד התבטאות גנים האחראים על התמיינות תאים .

מאיפה  נקבל  ויטמין  D?

אנשים מקבלים את וויטמין D  משני מקורות : הראשון מחשיפה לשמש (מקור אנדוגני)בתגובה פוטותרמית המתרחשת בעור. השני מצריכה  במזון (מקור אקזוגני).  באוכלוסייה הבריאה 90% של וויטמין D מתקבל באופן אנדוגני ורק 10%באופן אקסוגני .

מקורות תזונתיים: דגים שמנוניים כמו סלמון דגים משומרים כמו מקרל טונה  וסרדינים, חלמון ביצה שמן דגים המופק מכבד דג הבקלה . מזונות המועשרים כמו מוצרי חלב ודגני בוקר ,פטריית שיטקי ותוספי תזונה.

ויטמין  D נחשב בטוח לשימוש גם במינונים גבוהים, עם תופעות לוואי מועטות, לרוב במערכת העיכול.

מינון: יקבע  בהתאם  לבדיקת  דם

שמן  דגים – חומצת שומן אומגה שלוש

מקורה העיקרי של חומצת  השומן אומגה 3 הוא בדגי ים ממי ים קרים, הניזונים מאצות מיוחדות המצויות בים הצפוני וכן מעט בצמחים כמו פשתן. לחומצות אלו השפעות בריאותיות רבות. הן חשובות לתפקוד היעיל והשוטף של התאים בגוף, ותפקידן לשמור על גמישות קרומי התאים ולאפשר קליטה והעברה של חומרים.

חומצות השומן אומגה–3 המצויות בדגים קרויותEPA  (אקוסהפנטאנואית)  ו-DHA  (דוקוסהקסאנואית).

מניחים  כי  חומצת השומן EPA היא בעלת התפקיד המרכזי גם בהתמודדות במחלת הסרטן, וככל שהיחס בינה לחומצת השומן DHA גבוה יותר, כך ההשפעה טובה יותר.

מחקרים הראו כי לאומגה–3 ,בין  שאר  תפקידיה, יש תפקיד חשוב בחיזוק המערכת החיסונית, בפעילות אנטי סרטנית בסוגי סרטן מסוימים ובמניעת מחלות לב וכלי דם.

מנגנון  הפעילות  של  אומגה  3  הינו על ידי  עידוד  אפופטוזיס  שהוא סוג  של  מוות  תאי  מתוכנן (מדורג,  מסודר  ועקבי) המאפשר התפתחות איברים  תקינה   בשלב ההתפתחות  העוברית  ,כמו  גם  אחראי  להרג  תאים  סרטניים או חולים  או  זקנים . עידוד האפופטוזיס מביא לעיכוב  עד  מניעה  של  התהליך  הדלקתי  הכרוך בסרטן.

את חומצות השומן אומגה–3  ,EPA  (אקוסהפנטאנואית)  ו-DHA  (דוקוסהקסאנואית), ניתן  למצא  בעיקר בדגי ים צפוניים דוגמת סלמון והרינג וכן בטונה ובסרדינים.

מבחינה  בטיחותית  שמן דגים עלול להגביר את זמן  הדימום. על  מנת   להפחית את הסיכון לירידה חדה בערכי טסיות הדם ,העלולה  להיגרם  בעקבות כימותרפיה ובהמשך לגרום לדימום ארוך  מהרגיל  למשל בפציעה  (לטרומבוציטופניה,).

חלק מהרופאים ממליצים להפסיק זמנית מתן תוספי שמן דגים בחולים המקבלים כימותרפיה שרמות הטסיות שלהם נמוכות מ־50 אלף.

מינון: 1־3 גרם ליום.

כורכומין

הכורכום שם מדעי: Curcuma longa, בעברית: כורכומה ארוכה ,הוא צמח רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, בעל קנה שורש דמוי פקעת.

הצמח בעל גבעולים גבוהים ועלים גדולים הפורח בסתיו בשיבולת צפופה. קנה השורש בצבע כתום ועטוף בקליפה חומה.

הכורכום מהוה  מרכיב בשיטת טיפול שמקורה בהודו וברפואה הסינית המסורתית, שם הוא  נחשב   כחומר נוגד חמצון, אנטי בקטריאלי ,אנטי פטרייתי  וכבעל השפעה אנטי-דלקתית המטיבה במחלות דלקתיות שונות כבמחלות מעיים , (קרוהן וקוליטיס ) אוסטיאורתטריטיס , שחמת הכבד והפחתת רמות הכולסטרול בדם.

הכורכום מופק מטחינת שורש יבש של צמח לחנויות הוא מגיע כאבקה  צהובה.

החומר הפעיל בכורכום נקרא "כורכומין" נמנה עם הכורכומונואידים, פיגמנטים המקנים לכורכום את צבעו הצהוב-כתום ומשתייכים לקבוצת הפוליפנולים.  הפוליפנולים הן תרכובות כימיות טבעיות המיוצרות על ידי צמחים כתוצרי משנה של תהליכים שונים בצמח. הכורכום הוא התבלין הנחקר ביותר בהקשר לסרטן ומחקרים אפידמיולוגיים מציינים  שכיחות קטנה יותר של מחלות סרטן באוכלוסיות הצורכות כורכום. מניחים  כי  הכורכום מסייע לטיפול בסוגי  סרטן  שונים  דוגמת לוקמיה ולימפומה, גידולים  ממאירים במערכת העיכול, איברי המין בדרכי השתן, לבלב, שד, שחלות, ראש וצוואר, ריאות, סרקומה, מלנומה, וסרטנים נוירולוגיים.

הכורכומין פועל במגוון מנגנונים לאורך מסלול התפתחות תאי הסרטן. בעיקרי שבהם הוא מעכב את התהליך הדלקתי המעורב בהתפתחות  הסרטנים ובמקביל  מעכב את שכפול תאי הסרטן והתפשטותם. 

בנוסף,  מעודד אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) בתאים הסרטניים , מדכא את שגשוג תאי הסרטן, מעכב יצירת כלי דם חדשים המזינים את הגידול הסרטני, ומפחית את עמידותם לכימותרפיה ולהקרנות.

מאידך  נצפה  כי  הכורכומין מגן על איברים בריאים, כמו הכבד, הכליות, ריריות הפה והלב.

הכורכומין נחשב כבטוח לשימוש. תופעות הלוואי המיוחסות לו מועטות ביותר: ישנם דיווחים מועטים ביותר על מקרים של תגובה אלרגית לכורכום. יש  לציין כי במינונים  גבוהים ולאורך  זמן , עלולה  להיות   אי נוחות בקיבה.  בנוסף, הכורכומין ידוע כמדלל דם טבעי, ולכן אינו  מומלץ  לצריכה לפני ניתוחים.

מינון: אין המלצה כמותית  ברורה  ברורה. מאידך, מומלץ ליטול אותו  עם  ארוחה  המכילה  מזון  שומני    המשפר  את ספיגתו ועם פיפרין (החומר הפעיל בפלפל שחור), המשפר את הזמינות הביולוגית .

תה ירוק

מדענים מניחים  כי  לתה הירוק סגולות רפואיות  ביניהן יכולתו למנוע סרטן.

הפוליפנולים שבתה הירוק, ובעיקר ה־EGCG, (מהווה כ־40% מתכולת הפוליפנולים בעלי הצמח,)

הינם בעלי יכולת פעילות נוגדת דלקת, מעודדי אפופטוזיס בתאי הסרטן כמו  גם מעכבים יצירת כלי דם המזינים את הגידול הסרטני. 

למרות  שבמחקרים  אפידמיולוגיים נמצא  כי  תוספת  של  תה  ירוק אינו  מסוכן , הרי  במספר  מחקרים  דווחו  תופעות  קלות   של  רעילות במערכת  העיכול  ובכבד  ולכן , יש לנתר אנזימי כבד בחולים הנוטלים מינונים גבוהים של תה ירוק.

מינון: בהתאם להוראות היצרנים.

פרוביוטיקה

פרוביוטיקה (חידקים   פרוביוטיים) שם כולל לזנים שונים של תוספים המבוססים על חיידקים ידידותיים הקיימים  בגוף . מספר  מחקרים קליניים מציינים  כי צריכת  חיידקים  פרוביוטיים  מפחיתה את תופעות הלוואי של כימותרפיה והקרנות במערכת העיכול (שלשולים ,אי נוחות בבטן, נפיחות  גזים)

החיידקים  הפרוביוטיים  משתתפים  בוויסות מערכת החיסון וספיגת רכיבים מהמזון. הם משפיעים על תחזוקת הריריות, כולל  רירית  מערכת העיכול, ומגינים מפני חיידקים מחוללי מחלות.

הפרוביוטיקה  נחשבת  כבטוחה  וללא  תופעות  לוואי וברוב החולים  שקבלו   כימוטרפיה  וצרכו  פרוביוטיקה  הסבילות לפרוביוטיקה  היתה  טובה. אם  זאת  דווח  על  3  מחקרים בהם הסבילות  לא  היתה  טובה וחלק מהחולים  פיתחו  פטרייה  במערכת  העיכול

מינון:  מותנה במטרת השימוש. לטיפול בשלשולים הנובעים מכימותרפיה, מינון של 20־10 מיליארד תאים של לקטובצילוס GG ליום נמצא יעיל.

*הכתבה  אינה  המלצה  לטיפול, יתכנו  תרופות  שעלולות  להיות  באינטראקציה  עם תוספי  המזון  השונים ולכן   מומלץ לקבל  ייעוץ  מתאים  על  ידי דיאטנית  קלינית או  הרופא  המטפל.

* ד"ר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס.