השמנת מתבגרים

נכתב עם גב' סיגל סופר MsC , RD ע. דיאטנית ראשית מאוחדת

דע את האויב – השמנה בכל גיל קשורה לאיכות חיים ירודה , לתחלואה ולתמותה.

כאשר נבדק הקשר בין מידת ההשמנה והתמותה מגורמים שונים, נמצא כי ככול שעולה דרגת ההשמנה, כך עולה הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות רבות: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוגי סרטן שונים, מחלות מרה, פרקים ועוד. תופעת ההשמנה טומנת בחובה עוד קשיים רבים ביניהם נפשיים וחברתיים הגורמים לפגיעה באיכות החיים . ברור לנו כיום ששמנים אינם ממצים את כל הפוטנציאל הגלום בהם – הם סובלים מקושי בלימודים ובמציאת עבודה , קושי ביצירת קשרים זוגיים ותאים משפחתיים ומכאן הם נהנים פחות מהחיים. מההיבט החברתי כלכלי, עבור החברה ההשמנה מהווה עומס כלכלי והטיפול בהשמנה מוערך ישירות בכ4%-5% מסך ההוצאה הכללית למטרות בריאותיות, כאשר המחיר הבלתי ישיר אף גבוה יותר וסיבוכי ההשמנה מהווים נטל כלכלי נוסף וכבד על מערכת הבריאות .
המסקנה הבלתי נמנעת : תוצאותיה החמורות של ההשמנה מהוות בעיה רפואית, חברתית , אישית וכלכלית הדורשות התייחסות רצינית ומידית.

מספרים דוהרים

השמנת היתר הוכתרה ע"י ארגון הבריאות העולמי כבר ב 1997 כמגפה של המאה ה21. מכלל האוכלוסייה המבוגרת בעולם המערבי כ- 20%-50% סובלים מבעית ההשמנה לדרגותיה השונות. למעלה מ- 300,000 מקרי מות בשנה מיוחסים להשמנה רק בארה"ב. בישראל, מממצאים ראשוניים של משרד הבריאות עולה כי כ- 60% מהגברים וכ- 57% מהנשים הנם בעלי עודף משקל, כאשר כ- 18% מהגברים וכ- 25% מהנשים מוגדרים כשמנים .
שכיחותה של השמנת היתר בקרב הנוער, גבוהה ביותר, וכ- 25% מבני הנוער סובלים מתופעה זו. במהלך העשורים האחרונים, נצפתה עליה של כ- 50% בשכיחות ההשמנה בקרב בני הנוער. הנתונים מצביעים על רצף ברור ואכזרי של ההשמנה עם העלייה בגיל: 10%-20% מהתינוקות השמנים יגדלו ויהפכו לילדים שמנים. כ 40% מהילדים השמנים יהפכו למתבגרים שמנים. וכ- 75%-80% מהנוער השמן, יגדלו לבוגרים שמנים והם יהוו את הדור הבא של האוכלוסייה החולה בסוכרת י.ל.ד , מחלות לב וסרטן , אוכלוסייה שאינה מממשת את הפוטנציאל שלה ומהווה נטל כלכלי כבד.

את מי/מה להאשים

בבואנו לחפש את הגורמים להתרחבות הכל כך גדולה ומהירה ב"הקיפי" התופעה במתבגרים אנו רואים רצף של אי התאמות:
אי התאמה בתקשורת: ברצף סרקסטי כמעט, במקבץ פרסומות אחד, מופיעה הדוגמנית השדופה עם חולצת הבטן או הדוגמן עם ה"קוביות" בבטן ואתם הצ'יפס, הקולה והשוקולד . בני הנוער המבולבלים והמתוסכלים יגיבו ברוב המקרים בזלילה .
אי התאמה שיווקית בריאותית: יצרני המזון המוכן מנהלים מתקפת שיווק ומתחרים על ה"חיך הצעיר" האם הם דואגים גם לבריאות המתבגרים ? כאן יש ספק ! מתבגרים מתפתים בקלות לפרסומות ואופנות ואין מתאים מהם ליפול קורבן לתזונה לקויה .
אי התאמה במאזן האנרגיה: הצעירים של היום "סובלים" מחוסר פעילות גופנית –המגורים בבתי קומות עם פחות שטחים פתוחים והמצב הביטחוני גורמים לנוער להסתובב פחות בחוץ והפיתוי של שלט הטלוויזיה ועכבר המחשב רק משלימים את המלאכה. הנוער מוציא פחות אנרגיה ומאזן האנרגיה החיובי גורם להשמנה . מגיל 6 חודשים ילדינו צמודים לקלטת וידאו כדי שיהיה שקט. אנחנו מסיעים אותם לכל מקום ובהמשך חיי החברה מתנהלים בטלפון או באינטרנט. בני הנוער מפתחים פחות מסת שריר ומשתמשים במסה הזו עוד פחות.. ומכאן בזבוז האנרגיה, גם במנוחה, נמוך והדרך להשמנה קצרה.
אי התאמה אבולוציונית: בתקופות הקדומות הגורם המגביל בהתפתחות המין האנושי היה מחסור במזון. מי ששרד, היה מי שאכל יותר . כלומר, מי שהיה לו תאבון בריא ומי שבזבז פחות אנרגיה בחילוף החומרים – היעילות המטבולית שלו הייתה גבוהה מכאן מי ששרד באבולוציה הם אנשים שאכלו הרבה ובזבזו מעט ומנגנונים אלו בחברת השפע יגרמו להשמנה.
אי התאמה תעשייתית וחקלאית: אי התאמה בין יכולת היצור ושכלולי החקלאות, לבין הצורך שלנו לאכול פחות. עם ההתקדמות התעשייתית טכנולוגית נמצאה דרך לשנות את הטבע ולגדל, פירות ירקות, תבואות וגם בהמות בכמות רבה יותר. בני האדם החלו ליצר אוכל יותר מצורכיהם ושוב נוצרה אי התאמה שתגרום להשמנה.
אי התאמה אקלימית: המזון היום אינו מתאים כבר לתנאי האזור – בעבר בכל אזור גאוגראפי היה אוכל שהתאים לתנאים הסביבתיים ולצורכי החיים בו , היום בעולם המערבי ניתן למצוא כל סוג אוכל בכל מקום בלי קשר לאקלים או עונה וכבר אין התאמה.
שינוי מבנה המשפחה: המבנה המסורתי של המשפחה נעלם ואתו נעלם גם המבנה המסורתי של הארוחות המשפחתיות. הנערים והנערות אינם ממתינים שאימא תבשל אלא יכולים לגשת למקרר או למגירת הממתקים בכל רגע ביום ולקחת אוכל מוכן ומעובד. גורם הפיתוי מביא לאכילה מרובה של מזון מלוח מתוק או שומני שהוא מזון צפוף בקלוריות ומכאן והדרך להשמנה קצרה .
אי התאמה חינוכית: לפעמים ההורים הם אלו שמקלקלים את ווסת התאבון ע"י לחץ על הילדים לאכול. בגילאים המוקדמים מתרגלים הילדים לאכול ללא קשר לתחושת הרעב או השובע. בגיל ההתבגרות וכשמגיע הג'אנק פוד- מזון צפוף קלוריות ומפתה שלא מאפשר למוח לשלוט במצב – אין בחירה הגיונית, מאוזנת ובריאה של המזונות.
אי התאמה "פינוקית": הנוער של היום סובל מ"פיצוי יתר". ההורים רוצים לפצות אותם, על מה? על הכל, על זה שהם עובדים ועסוקים, על זה שלשכנים יש יותר כסף , ועוד כהנה וכהנה… ההורים שרוצים לשמח את המתבגר לוקחים אותו או שולחים אותו לאכול בורגר או פיצה (נפוץ בהורים גרושים כשיש תחרות סמויה מי מפנק יותר והקל ביותר זה דרך האכל או הממתקים) אף אימא כבר לא חושבת שאם תשקיע בתבשיל טוב ומזין זה ישתווה בעיני ילדיה לבילוי בבורגר ראנץ או בפיצרייה השכונתית.
אי התאמה דיאטטית: לפעמים מתפתים בני הנוער לדיאטות שאינן מאוזנות. דיאטות אלה תורמות עוד יותר לעליית יעילותו של הגוף . בדיאטת הרזייה אנחנו אוכלים פחות ואז הגוף מתייעל, משתכלל ולומד לנצל כל קלוריה, ואז כשהדיאטה נפסקת וחוזרים לאכול יותר, הגוף "רואה" לפניו עודף קלוריות ו"מאחסן" אותו ב"מחסנים" כלומר בתאי השומן.

הגיל ה"מגעיל"

אחרי שמאשימים את הסביבה ואת הנסיבות אפשר גם להתלונן מעט על המתבגרים עצמם : זהו גיל התמרדות, התבגרות מינית התבגרות חברתית ועיצוב אישיות. גיל הטומן בחובו לחצים אישיים פנימיים ולחצים סביבתיים, חברתיים ומשפחתיים. הגיל הזה שמאופיין ברגשות עזים, בקונפליקטים הקשורים במעבר מילדות לבגרות ובהחלטות קשות לגבי העתיד, גיל המעביר את המתבגר דרך סערה רגשית קשה: תנודות במצב הרוח, נטייה לחשיבה שלילית, הערכה עצמית נמוכה ומכאן סיכון גבוה לפתח אכילה אמוציונאלית והשמנה. העומס בגיל הזה- מתח, עייפות ודיכאון שולחים את המתבגר אל האוכל ובעיקר אל הפחמימות . הפחמימות עוברות את הגבול בין הדם למוח ויוצרות חומר ממשפחת האנדורפינים שנקרא סרוטונין העוזר להפיג מתח ועייפות ולשפר את מצב הרוח – הבעייתיות היא שכשמתחילים לאכול פחמימות רוצים עוד, ועודף הפחמימות נאגר כשומן ויגרום להשמנה במהירות .

עקרונות לפתרונות …

למרות המודעות הרבה הקיימת בחברה המודרנית בכל הנוגע לבקרה ולשמירת משקל נאות, אנו מגלים יותר ויותר צעירים שמנים שאם לא "יכניסו מקל" בגלגלי התהליך יהוו את הדור הבא של השמנים על כל המשתמע מכך . מכיוון שתופעת ההשמנה עולה עם הגיל, וההשלכות העתידיות ידועות, ברור שטיפול בבעיה כבר בגיל הצעיר הוא הפתרון האידיאלי .
מכאן שהטיפול והמניעה בגילאים הצעירים הם בעלי חשיבות מכרעת לבריאות הציבור. נושא ההשמנה מעסיק אותנו רבות: הגדרתה, סווגה, דרגתה, הטיפול בה ועוד אך האם אנו עושים מספיק ברמת הטיפול המעשי? אנו מייחסים חשיבות מרבית להשמנת תינוקות, ילדים, ומבוגרים, אולם איננו מפרידים ואיננו מתמקדים באפן ספציפי בהשמנה באחד מהגילאים ה"מסוכנים" ביותר – גיל 12-18 שנה- גיל ההתבגרות. הטיפול בגיל הזה עדין ושונה, זהו גיל מורכב ביותר מבחינה פיסיולוגית ופסיכולוגית ויש צורך להגדיר קהל יעד זה כאחד המועמדים החשובים לתכניות מניעה וחינוך מתאימות (במסגרת הקהילה, בבתי הספר, בתקשורת, ובמסגרת קופות החולים שבעבורן זוהי השקעה לטווח הארוך).

מהו הרעיון המרכזי העומד מאחורי טיפול נכון במתבגרים?

חשוב לציין, כי הצרכים התזונתיים בגיל ההתבגרות (12-18), מותאמים לשלושה תהליכים אישיים מרכזיים המתרחשים בתקופה זו : גדילה מואצת, התבגרות מינית והתבגרות חברתית . ומכאן יש לתת חשיבות רבה וראשונית לנושא התזונה הנכונה, המאוזנת והמתאימה לגילאים אלו. דיאטה חריפה איננה מומלצת למבוגרים ועל אחת כמה וכמה למתבגרים, מאחר והאחרונים כאמור מצויים בתהליך התפתחות וגדילה, וזקוקים לכמות והרכב קלוריות נאות. דיאטה חמורה קשה לביצוע ועלולה להביא לתסכול ולתחושת כשלון שעלולה להביא להחרפת ההשמנה או אפילו להעביר את המתבגר לצד המסוכן של הפרעות האכילה האחרות (אנורקסיה/בולימיה).

הפחתת משקל נבונה מושגת על ידי לימוד ניהול המשקל. כלומר- הרזיה נכונה ומותאמת לגיל ושמירת המשקל שהושג.

חשוב ללמד את המתבגרים וגם את הוריהם מה היא אסטרטגית אכילה נכונה, דהיינו מה היא תזונה נבונה ובריאה . בנוסף יש ללמד את המתבגרים, מה בתזונתם אינו נכון וכיצד ניתן לשנותה תוך התחשבות והבנה של אורח חיי המתבגר וצרכיו האישיים. תכנית דיאטטית קלה ליישום עצמי, מנטרלת במידה ניכרת את המאבק התוך אישי והבין אישי (הורים-מתבגרים) ושומרת על אורח חיים נורמלי. תוכנית דיאטטית נכונה לוקחת בחשבון את הצרכים התזונתיים, הרגשיים, החברתיים והמשפחתיים המיוחדים של המתבגרים, כאשר תוך כדי למידת ניהול המשקל , המתבגרים מתחזקים פיזית ורגשית ולומדים שהם מסוגלים לקבוע לעצמם מטרות ואף להשיג אותן. מעבר לכך, חשוב להטמיע במתבגרים את העובדה כי התזונה אינה קשורה רק לירידה במשקל או למידה בבגד , אלא גם להיבטים נוספים כמו בריאות הגוף, מצב הרוח, כושר הריכוז, הערנות, העמידה במצבי לחץ ,התמודדות עם המדיה וכד'. הרעיון הוא ללמד את המתבגרים לבנות לעצמם את התפריט הנכון, המאוזן והמתאים לאורח חייהם, התפריט שיכול ללוות אותם במשך השנים .ההורים אף הם מרוויחים: המאבקים על האוכל נעלמים. אין יותר הרגשה רעה סביב הנושא: "אני לא עושה מספיק בשביל הילד שלי".המתבגרים מרוויחים , ההורים מרוויחים והחברה מרוויחה עוד אזרחים בריאים ופרודוקטיביים שאינם מעמיסים עליה נטל כלכלי מיותר…