הסוכרת והטיפול התזונתי

הסוכרת והטיפול התזונתי – קצר ולעניין

מחלת הסוכרת הנה אחת המחלות הנפוצות בקהילה עם אחוזי שכיחות הנעים בין 3%-6%.

נכון להיום ברור כי, המחלה נמצאת בעלייה מתמדת בקרב אוכלוסיות שונות המאמצות להן את אורח החיים המערבי, דוגמת האוכלוסייה הערבית, התימנית והאתיופית בארץ. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, כאשר מעל לגיל 65 שנה עד כ-20% מהאוכלוסייה עלולה לפתח את המחלה.

סוכרת הינה מחלה מורכבת הטומנת בחובה סיכונים רבים המשפיעים על כל תחומי החיים של החולה, ולכן הטיפול בה רב תחומי: רפואי-תרופתי, תזונתי, התנהגותי וכד'. מההיבט התזונתי הרי שמטרת הטיפול העיקרית הינה לאפשר לחולה לנהל אורח חיים נורמלי ולמנוע את סיבוכי המחלה.

כל זאת ניתן יהיה להשיג על ידי שמירה על עקרונות תזונה מאוזנת, בין אם הטיפול כולל תרופות ובין אם לאו:

מטרות הטיפול התזונתי הן:

• שמירת רמות סוכר קרובות ככול האפשר לנורמה- כיום מומלץ לכלל החולים הסוכרתיים לשמור על פחות מ120 ממ"ג/ד"ל בצום, ופחות מ160 מ"ג/ד"ל לאחר ארוחה. HbA1c –פחות מ 7%.(הנתונים מעט שונים לנשים בהריון ,לקשישים ולחולים).
• שמירת רמות שומנים תקינות בסרום.
• מניעת סיבוכים קצרי וארוכי טווח.
• הקפדה על תזונה נכונה ונבונה המותאמת אישית לחולה ולפעילותו הגופנית.
• שמירת גירעון קלורי יומי לשיפור הרגישות לאינסולין והאיזון המטבולי.
• השגה ושמירת משקל גוף רצוי.

מהם עקרונות הטיפול התזונתי?

בעיקרון מתייחסים לשלושה מרכיבים:

מה לאכול.
כמה לאכול.
מתי ואיך לאכול.

מה לאכול?
מכל אבות המזון , דהיינו: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. לקביעת התפריט היומי, מומלץ תמיד להיוועץ עם תזונאי/ת.

פחמימות
כעיקרון קבוצת הפחמימות נחלקת שני סוגים:

פחמימות פשוטות – כמו דבש ,ריבה, סוכר, דברי מתיקה, משקאות ממותקים, בירה אלכוהול וכדומה, הנספגות בקצב מהיר לזרם הדם וגורמות לעלייה מהירה יחסית של הסוכר בדם. מסוג זה של פחמימות מומלץ להמעיט ככול האפשר על אף כי מותר לצרוך מקבוצה זו עד 10% מסך הפחמימות הכללי ובמסגרת ארוחה מלאה.

פחמימות מורכבות – כמו לחם, אורז, קטניות, בורגול, כוסמת וכדומה, הנספגות בקצב איטי יותר לזרם הדם וגורמות לעלייה מתונה יחסית של הסוכר בדם. מקבוצה זו מומלץ לצרוך יותר במסגרת צריכת הפחמימות היומית.

מומלץ לצרוך בעיקר פחמימות מורכבות (עמילניות, שאינן מתוקות בפה).

ממתיקים מלאכותיים – כמו הסוכרזית, אספרטיים, אשר אינם מכילי קלוריות ומשמשים כתחליף לסוכר – ניתנים לשימוש.
סוכרים אלכוהוליים – כמו מניטול, סורביטול, קסיליטול מספקים קלוריות ועוברים תהליך מטבטלי כסוכרים רגילים מוגבלים בצריכה ויש להתייחס אליהם בקביעת הצריכה היומית.
סיבים תזונתיים – דוגמת קליפות הירקות והפירות, גואר גאם, או מזונות עשירי סיבים באופן טבעי כמו שיבולת שועל, קטניות, כוסמת וכדומה.
הסיבים נחשבים כתת קבוצה של הפחמימות, בהבדל שהם אינם נספגים בגוף האדם ולכן גם אינם נחשבים כספקי קלוריות.

אנו מכירים שני סוגי סיבים:

סיבים בלתי מסיסים במים דוגמת אלו המצויים בירקות, בפירות ובדגנים אשר תרומתם העיקרית היא בהפעלת המעיים ומניעת תופעת העצירות.

סיבים מסיסים במים דוגמת אלו המצויים בשבולת שועל ובקטניות אשר פעילותם קשורה בהפחתת רמות הכולסטרול והסוכר בדם.

ככלל צריכת הסיבים חשובה בהגברת תחושת השובע וכפועל יוצא

בשמירת המשקל. מומלץ לצרכם בכמות של 30-40 גרם ליום.

שומנים:

ככלל לשומנים תפקיד נכבד בגוף ויש לצרכם בתפריט אך בחוכמה.

אנו מכירים שלושה סוגי שומנים :

• שומנים רוויים- (מוצקים בטמפרטורת החדר) דוגמת המרגרינה, חמאה ,מוצרי חלב מעל 5% שומן, שמן קוקוס וכד', הגורמים בעיקר לעליית רמות הכולסטרול בדם ועלייה בסיבוכי מחלת הסוכרת את צריכתם צריך להגביל.
• שומנים חד בלתי רוויים- (שמן נוזלי לרוב סמיך ממים),דוגמת שמן זית, שמן דגים, בוטנים וכד' ,העוזרים להורדת סיבוכי מחלת הסוכרת, וצריכתם מומלצת בהתאם לכמות סך השומן שיקבע התפריט.
• שומנים רב בלתי רוויים- (שמן נוזלי) דוגמת שמן סויה, שמן חריע, חמניות וכד' , אשר עוזרים בהורדת רמות הכולסטרול.

בשל יכולתם המהירה של שמנים אלו להתחמצן בגוף ולפגוע בתאי הגוף, מומלץ לצורכם בהגבלה.

כולסטרול: שומן המתקבל בגוף משני מקורות: מייצור עצמי ומהמזון.

הכולסטרול חיוני לתפקודים שונים בגוף ועל כן יש לצורכו אולם בזהירות. צריכה מוגברת של כולסטרול ושל שומן, תגרום לעלייה בסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם.

חלבונים:

תפקיד החלבונים לשמש כאבן בניין לתאים, הורמונים, שרירים ועוד.

אנו מכירים שני סוגי חלבונים:

חלבונים מהחי, דוגמת הבשר, העוף הדגים החלב וכד' ,אשר ידועים כחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, מאחר והגוף מנצלם על הצד הטוב ביותר.
מאידך גיסא ישנם חלבונים מהצומח, כמו בקטניות, בדגנים במוצרי סויה, אשר איכותם לגוף פחות טובה מחלבוני החי, אולם בשילוב נכון של המזונות ניתן לנצלם היטב. יש לשים לב שמזונות מהצומח המכילים חלבונים עשויים להכיל כמות גדולה של פחמימות כמו בדגניים , או כמות גדולה של שומן כמו באגוזים והשקדים, ולכן יש להתחשב בכך בבניית התפריט.

ויטמינים ומינרלים:
אותם חומרים שיש לצרוך בתפריט בכמויות קטנות ,אולם חיוניותם לפעילות התקינה של הגוף אינה מוטלת בספק.
את הויטמינים והמינרלים ניתן לצרוך בתפריט מירקות, פירות וכן משאר אבות המזון הגדולים. באין אפשרות לקבלם מהמזון ניתן אך ורק לאחר ייעוץ מוסמך לקבלם מתוספים תזונתיים או תרופתיים..

כמה לאכול?
לכל אדם ואדם יש את הכמה שלו בהתאם לגילו, מינו, משקלו, אורח חייו, פעילותו הגופנית ואישיותו. בזמן מחלה בין אם חולפת או כרונית כסוכרת יש להתייחס לגורמי סיכון נוספים ולטיפול התרופתי.

• מומלץ להגביר את צריכת הירקות העשירים בסיבים בויטמינים ומינרלים ורובם (פרט לירקות העמילניים) דלי קלוריות.
• מומלץ להגביר את צריכת הנוזלים כמו מים סודה תה צמחים ללא סוכר לפחות ל10 כוסות ביום.
• יש להעדיף קמחים מלאים, דגנים מלאים וכד'
• מומלץ להגביל את צריכת הפירות המכילים לרוב פחמימות פשוטות.
• מומלץ להפחית את סך השומן בתפריט.
  לגבי הכמות יש להיוועץ עם דיאטנ/ית.

מתי ואיך לאכול?
חשוב לאכול -3 ארוחות עיקריות + 2-3 ארוחות ביניים ,בהפרשים של 3 שעות.
חשוב-בכל ארוחה יש לכלול מכל קבוצות המזון: פחמימות מורכבות, חלבונים ומעט שומנים (עדיף בלתי רוויים)בהתאם לתפריט האישי.

למה עוד חשוב להתייחס?

השמנה

הגדרת ההשמנה: תוספת למשקל מעל לטווח הרצוי בהתאם לגובה , מין, גיל ומבנה גוף כפי שנקבע על ידי סטנדרטים מגדרים- BMI , טבלאות, קפלי עור וכו'.

אין ספק כי השמנה מהווה גורם סיכון לתחלואה כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, שבץ מוחי , מספר סוגי סרטן ועוד.

המדד המקובל לקביעת מידת ההשמנה הינו B.M.I שהוא משקל הגוף בק'ג מחולק לריבוע הגובה במ'. משקל יתר מוגדר B.M.I. גדול מ25 ק'ג/מ'2 ,וכל מדד גבוה יותר נחשב כחמור יותר במידת ההשמנה.

ברור מעל לכל ספק כי השמנת יתר מהוה גורם עיקרי בהתפתחות סוכרת שאינה תלויה באינסולין. ולכן החשוב ביותר לחולי סוכרת הוא להשיג משקל גוף תקין (מתחת ל- B.M.I. 25 ק'ג / מ2 )

על מנת לוודא את המשקל הנכון וכיצד לנהוג במידה וקיימת השמנה, מומלץ ליוועץ עם הרופא ולקבל הדרכה מהדיאטנ/ית.