ד"ר שרה קפלן, PhD ,RD דיאטנית קלינית*
הדיאטה הקטוגנית פופולרית בעיקר למטרת איזון סוכר בחולי סוכרת ובחולי אפילפסיה. בשנים האחרונות גם לירידה במשקל , בעיקר כי היא גורמת להפחתה משמעותית ברעב , כמו גם מביאה לשריפת שומן מוגברת.
מהי דיאטה קטוגנית?
דיאטת קטוגנית היא תפריט דל עד כמעט חסר לחלוטין של פחמימות (כלחם, דגנים, פירות ) עשיר בשומן (כשמן, אבוקדו, אגוזים, שקדים ,מרגרינה ,חמאה ,טחינה, זיתים ) עשיר בחלבון (בשר, עופות, דגים, ביצים)ובירקות.
הרכבו המיוחד של התפריט מביא את הגוף למצב מטבולי הנקרא "קטוזיס" , בו עולה כמות הקטונים המיוצרת בגוף והמשמשים כמקור להפקת אנרגיה.
כיצד נוצר הקטוזיס?
בדרך כלל הגוף משתמש בפחמימות כמקור לאנרגיה. כאשר הפחמימות אינן זמינות , הגוף מפיק אנרגיה בתהליך שונה ע"י שריפת מאגרי שומן בגוף ויצירת כימיקלים הקרויים קטונים אשר משמשים כמקור אנרגיה חלופי, וכך נוצר הקטוזיס שאיננו מסוכן לגוף .
אל תתבלבלו -קטוזיס זה לא קטואצידוזיס
השמות דומים , מאחר ושניהם קשורים לעלייה בייצור הקטונים, שהם כאמור מקור דלק חלופי לגוף המיוצרים בכבד משומן המצוי במאגרי הגוף.
אולם, קטוזיס (ראה לעיל ) וקטואצידוזיס הן תופעות שונות לחלוטין ,שכן שלא כמו הקטוזיס, הקטואצידוזיס (או Diabetes Ketoacidosis -DKA או חמצת קטוטית סוכרתית, ) הינו סיבוך רציני של סוכרת מסוג 1 והוא מצב מסוכן ומסכן חיים.
התהליך מתרחש אצל סוכרתיים סוג 1 כאשר רמות האינסולין בגוף יורדות לרמות נמוכות מדי, אזי הגוף מחפש מקורות אנרגיה חלופיים ובהיעדר אינסולין שאמור להכניס את הגלוקוז לתוך התאים, הגוף מייצר קטונים בקצב מהיר. הקטונים מצטברים בזרם הדם שהופך להיות חומצי בצורה מסוכנת ובמקביל גלוקוז בכמויות גבוהות ממשיך להסתובב בזרם הדם ולהצטבר בו מבלי להיכנס אל תוך התאים.
עבור אנשים בריאים (שאינם סובלים מתסמונת מטבולית כמו סוכרת ,שאינן בהריון ,ועוד כפי שיצוין בהמשך),צריכת תפריט המכיל 20- 50 גרם פחמימות ביום , תגרום להתפתחות תהליך הקטוזיס כעבור 3 או 4 ימים (הגבלת הפחמימות שונה מאדם לאדם ולעיתים יש להגביל אף יותר ).
חשוב לציין כי לגבי חולי אפילפסיה הדיאטה חמורה יותר מאשר זו הניתנת לקהל הרחב ולגביהם יש צורך במעקב רפואי צמוד.
מי יכול/ה ליהנות מדיאטה קטוגנית?
על אף שלדיאטה הקטוגנית מיחסים יתרונות רבים למצבים רפואיים שונים, חשוב לזכור שלא לכולם יש הוכחות מדעיות מוצקות.
חולי אפילפסיה
דיאטה קטוגנית הוכחה כיעילה במניעת התקפים אפילפטיים. (ידוע במיוחד בילדים כבר משנות ה־20 של המאה הקודמת )
בשל כך ,יש המשערים כי הדיאטה יכולה להועיל גם במצבים נוירולוגיים אחרים כמו אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, אוטיזם ואף סרטן המוח, אולם לגביהם טרם נעשו ניסויים קליניים בבני אדם היכולים להוכיח את ההשערות האלה.
ירידה במשקל
אחת הסיבות העיקריות המדרבנות שימוש בדיאטה קטוגנית היא הרצון לרדת במשקל ומהר. הטענה: |הגוף יבזבז יותר קלוריות על מנת להפוך שומן לאנרגיה – לעומת הפיכת פחמימות לאנרגיה. בנוסף, יש הטענים כי כמויות גדולות של חלבון ושומן גורמות לגוף תחושת שובע ממושכת יותר – ובכך לצמצום בצריכת האוכל. (טענה שטרם הוכחה .)
מאידך, לתזונה קטוגנית אכן יש יתרון במהירות הירידה במשקל בחודשים הראשונים בלבד , שכן בשורה התחתונה היא אינה יעילה יותר מדיאטות אחרות (כמו דיאטה דלת־ קלוריות מאוזנת כמו דיאטה ים־ תיכונית , וקצב הירידה משתווה לזה של דיאטות אחרות כעבור חצי שנה עד שנה.)
מחלות לב
ממצא מענין הוא שבניגוד להבנה שצריכת שומנים גבוהה מזיקה ללב , נצפה כי כמויות גדולות של שומן יכולות להשפיע דווקא לטובה על פרופיל השומנים בדם וזה כנראה מה שקורה בצריכה של דיאטה קטוגנית. במספר מחקרים נצפתה עלייה בכולסטרול הטוב (HDL) והפחתה בכולסטרול הרע (LDL) במטופלים ששמרו על דיאטה קטוגנית. תופעה זו קורית בגלל שצריכת פחמימות קטנה או הימנעות מצריכת פחמימות הגורמת לגוף לייצר פחות אינסולין, והתוצאה היא ייצור מופחת של כולסטרול.
גם פה, אין מחקר שמוכיח את הטענה הזאת לטווח הארוך, וטרם ברור כמה זמן נמשכת ההשפעה על רמות הכולסטרול.
לגבי טריגליצרידים , ניכרת ירידה בזמן צריכה של דיאטה קטוגנית שכן צריכת הפחמימות מצטמצמת בתוקף הדיאטה .
אקנה
יש המניחים כי צריכת פחמימות קשורה לאקנה. אם הנחה זו נכונה ,הרי שהפחתה משמעותית בצריכת הפחמימות יכולה לשפר את מצב האקנה. גם הנחה זו טרם הוכחה
סוכרת
נמצאו מספר מחקרים המציינים כי לדיאטה קטוגנית יש יתרון קצר טווח באיזון רמות הסוכר בחולי סוכרת מסוג 2.
בשנים האחרונות הדיאטה הקטוגנית צברה פופולריות רבה גם בקרב אנשים עם סוכרת סוג 1.
הסיבה: הימנעות כמעט מוחלטת מפחמימות ,תביא להפחתה משמעותית של דרישות הגוף לאינסולין ואף למצב בו החולים הסוכרתיים אינם צריכים להזריק אינסולין לאחר ארוחות. רמות הסוכר מתייצבות וכמעט אינן משתנות. במקביל , יש לשים לב בקפידה רבה על תופעות הלוואי וסכנת החמצת (הקטואצידוזיס)
בנוסף, בסוכרת 1 חשובה התאמת מינוני האינסולין ויש להוריד מינונים כתלות בנתונים ההתחלתיים של המטופל לכן יש צורך בניטור סוכר רציף , כמו גם שחשוב לנטר קטונים בגלוקומטר על מנת שלא להגיע למצב חמצת.
למי דיאטה קטוגנית לא מתאימה?
דיאטה קטוגנית אינה מתאימה לנשים בהריון או מניקות, לילדים, לאנשים עם מחלות כרוניות מסוימות לאלו הצורכים תרופות מסוימות שאינן משתלבות עם התפריט הקטוגני , לאלו הסובלים מתת משקל ולמי שאינו יכול לעמוד בהגבלות התזונתיות. לכן ,תמיד יש להיוועץ עם הרופא טרם אימוץ התפריט הקטוגני .שיש להתאימו אישית לכל אחד
אבל ! אבל! אבל! :
לא הכל כל-כך נפלא בדיאטה קטוגנית וזאת מאחר ויש לדיאטה תופעות לוואי שחלקן זמניות וחלקן לא – כמו :כאב ראש, עייפות, ערפול , עצבנות, עצירות, שינוי בהרגלי השינה,ֿ בחילה, כאב בטן, סחרחורת, כמיהה לסוכר, התכווצויות ברגליים, והלא נעים במיוחד זה ריח רע מהפה, המכונה גם נשימת קטוזיס .
בנוסף, אסור לשכוח הדיאטה הקטוגנית יקרה ויש לקחת זאת בחשבון שכן היא אורח חיים לטווח רחוק.
לסיכום:
- חשוב לזכור כי התפריט הקטוגני אינו מאוזן ולכן השפעותיה לטווח הרחוק אינן ברורות דיין.
- זו דיאטה קשה לביצוע לזמן ארוך היא מוגבלת ממזונות רבים כמו לחם, פירות, מוצרי חלב, דגניים וכך מגבילה את המשתמשים בה מהרבה הנאות כמו הליכה למסעדות , מסיבות אירועים .
- אין דיאטה אחת טובה מאחת ולכן יש להתאים את הדיאטה אישית לכל מטופל. יש שהדיאטה תתאים להם ויש שלא.
ההמלצה- בטרם ביצוע התפריט הקטוגני כדאי להיוועץ עם הרופא והדיאטנית, לקבל אישור והכי חשוב להיות במעקב קבוע .
* ד"ר שרה קפלן PhD ,RD – לשעבר : דיאטנית ראשית בקופ"ח מאוחדת, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי קפלן רחובות וראש בי"הס למדעי התזונה, מרכז אקדמי פרס.